טקס חלאקה מרגש ברחבת הכותל המערבי, ירושלים ישראל - טקס תספורת יהודי, הנערך לילדים המגיעים לגיל שלוש

Опубликовано: 10 Ноябрь 2019
на канале: The Holy Land, by Zahi Shaked

705

Zahi Shaked A tour guide in Israel and his camera [email protected] +972-54-6905522 tel סיור עם מורה הדרך ומדריך הטיולים צחי שקד 0546905522
My name is Zahi Shaked
In 2000 I became a registered liscenced tourist guide.
My dedication in life is to pass on the ancient history of the Holy Land.

Following upon many years of travel around the world, which was highlighted by a very exciting emotional and soul-searching meeting with the Dalai Lama, I realized that I had a mission. To pass on the the history of the Holy Land, its religions, and in particular, the birth and development of Christianity.

In order to fulfill this "calling" in the best way possible, I studied in depth, visited, and personally experienced each and every important site of the ancient Christians. I studied for and received my first bachelors degree in the ancient history of the Holy Land, and am presently completing my studies for my second degree.(Masters)

Parralel to my studies, and in order to earn a living, I was employed for many years in advertising. What I learned there was how to attract the publics attention, generate and, increase interest, and assimilate information. All this I use as tools to describe, explain and deepen the interest in the sites that we visit. From my experience, I have learned that in this way, the Holy Land becomes more than just history, and that the large stones that we see scattered about in dissaray, join together one by one until they become - a Byzantine Church. This also happens when I lead a group of Pilgrims in the Steps of Jesus. We climb to the peak of Mount Precipice, "glide" over the land to the Sea of Galilee, land on the water and "see" the miracle which enfolds before us. This is a many faceted experience. Not only history which you will remember and cherish, but an experience which I hope will be inplanted in your hearts and minds, and will accompany you all the days of your life.
חלאקה (מערבית: حَلَقَ, חלק (ה) גילח; או ביידיש: אָפּשערן, נהגה: Opshern, לסַפר) הוא טקס תספורת יהודי, הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל שלוש.

יש נוהגים לערוך את החלאקה דווקא בל"ג בעומר בהר מירון ליד קבר רבי שמעון בר יוחאי, ומספרים שם את כל הילדים שיום הולדתם השלישי חל בין יום הראשון של חג הפסח לל"ג בעומר. כי, לפי המנהג, לא לספר את הילד לפני יום ההולדת השלישי שלו. אולם, כיון שלא מספרים מתחילת ספירת העומר עד ל"ג בעומר, לכן ממתינים לל"ג בעומר (של אותה שנה). הטקס נעשה בליווי נגינה של כליזמרים. יש שנהגו לערוך את החלאקה בקבר שמואל הנביא או בקבר שמעון הצדיק בירושלים. כמו כן, חלק מהילדים מסופרים על ידי רב.
המנהג חדש יחסית, והוא מובא לראשונה רק בתחילת תקופת האחרונים. לראשונה הוא מוזכר בשו"ת הרדב"ז,[1] כמנהג שרווח אז להסתפר בקבר שמואל הנביא ולתרום לצורכי המקום כמשקל השיער הגזוז[2]. רבי חיים ויטאל מספר שרבי ישראל שרוג העיד לו שהאר"י ביום ל"ג בעומר "הוליך את בנו הקטן שם (=למירון) עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה". אולם הוא מסיים בהערה: "אבל איני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אחר כך... וכתבתי כל זה להורות כי יש שורש במנהג הנזכר", כלומר הוא מפקפק במשמעות הקבלית של המנהג.[3]

החוקר אברהם יערי משער כי ייתכן שהמנהג במירון הוא המשכו של המנהג לעלות לקבר שמואל הנביא בנבי סמואל בכ"ח אייר (יום פטירתו של שמואל הנביא), ושם לגלח את ראשם של הקטנים ולתת כסף כמשקל השערות לצורך תחזוקת המקום או לעניים (כפי שהוזכר ברדב"ז), עקב הגבלת השלטונות העות'מאניים (בשנת ש"ל, 1570), העבירו את המנהג צפונה, להר מירון, ושם המשיכו את הטקס על קברו של הרשב"י ובנו בל"ג בעומר.[4]. מקור אפשרי אחר הוא ממנהג המוסלמים לעלות לקברי קדושיהם ולגזוז שם את שערות הילדים (עקיקה), ומכאן שמו הערבי, והוא הועתק על ידי יהודי ארץ ישראל בימי הביניים. באופן כללי בתרבויות שונות יש עניין מיוחד בתספורת הראשונה(אנ'), כטקס מעבר מגיל הפעוטות כך בתרבות הגרמנית הלטינית והסלאבית[5].

המנהג התפשט בהדרגה ברחבי יהדות ארצות ערב, עד לתימן[6] ומרוקו. בקרב האשכנזים המנהג לא היה מקובל, אך לאחר בואם לארץ ישראל קיבלו את המנהג מהספרדים, ובהמשך הוא התפשט אף ליהדות אשכנז שבחוץ לארץ. גם בתוך האשכנזים המנהג התקבל תחלה אצל החסידים, ואחר כך בצורה פחותה אצל שאר הקהילות.

טעמי המנהג
למנהג זה ניתנו מספר טעמים:

הדגישו את עניין השארת פאות הראש לקטן. כמו שכתוב בתורה "לא תקיפו פאת ראשכם". ניתן לראות מגמה זו גם מתוך תפילות שונות. יש מקורות שהמנהג צוטט בלא ציון של גיל מסוים, אלא בהתייחסות לתספורת הראשונה. וכך כתב ה"שערי תשובה": "המנהג בארץ ישראל לעשות שמחה בתגלחת הראשונה של קטן, שמחנכין אותו במצוה להיות לו פאות הראש".[7]
גיל זה נחשב בתורה כגיל מיוחד. עד גיל שלוש הילד אינו בשל ללימוד תורה ומגיל שלוש אביו מקדישו לתורה[8], כפי שדורש זאת בילקוט שמעוני מהפסוק (ויקרא י"ט כג): "שלוש שנים יהיו לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים לה'":
ונטעתם וערלתם ערלתו את פריו - מדבר בתינוק. שלש שנים יהיה לכם ערלים - שאינו יכול לא להשיח ולא לדבר. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש - שאביו מקדשו לתורה. הלולים - שמהלל להקב"ה. ובשנה החמישית תאכלו את פריו - משעה שהוא מתחיל לקרות בתורה, להוסיף לכם תבואתו.

— ילקוט שמעוני ויקרא תרט"ו